ללמד ילד להקשיב או ללמוד להקשיב לילד
ללמד ילד להקשיב או ללמוד להקשיב לילד
ללמד ילד להקשיב או ללמוד להקשיב לילד
פעם כשישבנו בקבוצת חברים לשיחה, היינו מסתכלים בעיניים. היום, כשהעיניים של כולם מופנות למסך ולא אחד אל השני, הקשבה הפכה להיות מצרך נדיר. העובדה שילדים היום פחות מקשיבים להורים ולמורים וגם התופעה ההולכת וגדלה של בעיות רגשיות אצל ילדים, קשורות לסיבה בסיסית פשוטה שילדים לא יודעים להקשיב, וגם לא מרגישים שמקשיבים להם. ולמה הם לא יודעים? כי לא מלמדים אותם להקשיב.
כדי ללמוד להקשיב, ילד צריך להרגיש "מוקשב". רק אם אנחנו המבוגרים נקשיב לו וניתן לו הרגשה שאנחנו מתייחסים לדבריו ורואים אותו. הוא ילמד להקשיב.
הטיפים הבאים יעזרו לכם להקשיב וגם לתת לילד הרגשה שאתם באמת מקשיבים לו.
דברים שכדאי לעשות
- להניח את הסלולרי בצד.
- להיפטר מרעשי רקע ( הכוונה שלא לעשות משהו נוסף, כמו ארוחת ערב, או קיפול כביסה)
- הקשבה צריכה להיות באופן חזותי, להסתכל על הפנים ועל תגובותיו ולא רק באופן שמיעתי.
- כדי לתת לו הרגשה שאני מקשיבה לו חשוב להסתכל לו בעיניים, למקד את תשומת הלב שלי לחלוטין בילד ולהתרכז במה שהוא אומר.
- אפשר לחזור על הנאמר במילים שלכם כדי לוודא שהבנתם נכון את המשמעות .
- חשוב לשאול שאלות מתעניינות כגון, "מה עוד עשית?" או "איך אתה מרגיש בקשר לזה?" " "מה אפשר לעשות אחרת?"- שאלות שיתנו להם יותר מידע על מה היה שם.
דברים שיש להמנע מהם:
- הסיבה העיקרית לכך שאיננו מקשיבים היא שאנו חושבים על מה נגיד בהמשך, אז: נסו להימנע מלחשוב על מה שאתם עומדים להגיד. חשבו על מה שהוא אומר עכשיו.
- הימנעו מלדבר על עצמכם- במשך מספר דקות, תנו לו לדבר רק על עצמו.
- אל תגיבו באופן אוטומטי.
- אל תתעלמו או תדחו את רגשותיו של הילד- זה מה שהוא מרגיש. אל תגידו משפטים כמו " אין לך מה להפגע מזה"..או "זה ממש לא מפחיד..."
- אל תעבירו בקורת.
הקשבה לאחר היא אומנות. היא לא דורשת כשרון מיוחד אבל היא דורשת רצון טוב.
